גישור לפני הגשת תביעה

מדוע כדאי ליזום הליך גישור לפני הגשת תביעה אזרחית

עומס הרב על בתי המשפט הוביל כניסתן לתוקף של תקנות גישור חדשות , המחייבות קיום דיון מקדמי ופגישת מהו"ת עם מגשר לפני תחילת הדיון המשפטי, בכל תביעה אזרחית ששוויה 40,000 ₪ ומעלה, במטרה לפתור את הסכסוך המשפטי מחוץ לכותלי בית המשפט.

אם לכך נוסיף את ההמתנה הארוכה להכרעה המשפטית , את עלויות המשפטיות הגבוהות וחוסר הוודאות לגבי תוצאות ההליך המשפטי, נגיע למסקנה שיש להעדיף הליך גישור לפני הגשת תביעה, ועל כך בהרחבה:

1,500 תיקים לכל שופט

דוח הרשות השופטת לשנת 2018 – בבית משפט השלום נפתחו כ-719,000 תיקים שבהם טיפלו 454 שופטים בלבד, כלומר, כ-1,500 תיקים לכל שופט שלום. בבתי המשפט המחוזיים, נכון לסוף שנת 2018 מלאי התיקים העומדים בפני בית המשפט הינו 84,000 תיקים, המטופלים על ידי 200 שופטים בלבד, כלומר 420 תיקים לכל שופט. ישנם מעל 4,454 תיקים שהדיון בהם נמשך מעל 4 שנים ועוד 2,132 תיקים שתקועים במערכת מעל 5 שנים.

מהנתונים הללו ניתן להסיק כי אין מדובר במצב אידיאלי עבור מתדיינים הנדרשים להמתין בין שנה ל-4 שנים ויותר להכרעה משפטית. 

חשוב להדגיש כי מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020, אף החמירה את המצב בשני אופנים: האחד – תקופה בה בתי המשפט לא פעלו כלל. וכן תקופה ארוכה בה מתקיימים דיונים בבתי המשפט בתנאים של ריחוק החברתי , הובילו להאטת קצב הטיפול בתיקים. השני – המשבר הכלכלי החמור שפוקד את המשק כפועל יוצא של מגפת הקורונה, יוביל למבול של תביעות משפטיות, בעיקר מסחריות אשר יגבירו משמעותית את העומס על בתי המשפט בשנים הקרובות.

הקטנת העומס בבתי המשפט באמצעות הפניית תיקים להליך גישור

התקנות חדשות –  (תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018) נכנסו לתוקף ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).

דיון מקדמי

כדי להקל את העומס על ביתי המשפט, הותקן פרק ד', שכותרתו: "דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו"ת". הנועד להרחיב את סמכות בתי המשפט להפנות מתדיינים להליך גישור לפני תחילת הדיונים בבתי המשפט. כל תובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 ₪ (למעט פיצויים בשל נזק גוף). חייבים הצדדים לאחר הגשת אחרון כתבי הטענות לבית המשפט, לקיים דיון מקדמי שמטרתו להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם. באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים.

פגישת מהו"ת

לאחר שיגישו בעלי הדין דיווח לבית המשפט על קיום דיון מקדמי שביצעו, יוזמנו לפגישה נוספת הנקראת "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום, לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים. הפגישה מתקיימת עם מגשר מיחידת הגישור של מערכת בתי המשפט.

הגעת הצדדים לפגישת מהו"ת הינה חובה, בדיוק כמו הגעה לדיון בבית המשפט, כלומר – אם לא יתייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו"ת, יחויב בהוצאות מגשר המהו"ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה. על כך בית המשפט רשאי להטיל סנקציות נוספות על מי שלא מילא הוראות פרק ד' או חלק מהם, כגון: השהיית ההליך המשפטי עד למילוי ההוראות ועד מחיקת תובענה.

חסכו לעצמכם את עינוי הדין ופנו לגישור תחילה

לאור המתואר לעיל ניכר כי למערכת בתי המשפט יש אינטרס ברור ומתבקש כי סכסוכים משפטיים יסתיימו מחוץ לכותלי בית המשפט. פרויקט מגשרי המהו"ת שהתחיל כפיילוט במספר מצומצם של בתי משפט שלום, בקשר לתביעות אזרחיות שסכומן 75,000 ₪ ומעלה, מתרחב עתה לכל בתי משפט השלום ישראל, לאור התוצאות החיוביות שמושגות בהליכי גישור, כאשר סכומי התובענות שיופנו לדיון מקדמי ופגישת מהו"ת , קטן ל-40,000 ₪.

שלבי הדיון המשפטי

ניהול הליך משפטי זהו תהליך ארוך ומורכב המתחיל מהגשת כתבי טענות – כתב תביעה, מה שמחייב את הנתבע להגיש כתב הגנה, ואז לתובע יש זכות להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.

• שלב קדם המשפט – כל אחד הצדדים יכולים לדרוש מהצד השני מענה בכתב על שאלונים , לדרוש גילוי מסמכים ולהתיר עיון במסמכים,  ולדרוש להודות בעובדות מסוימות.
• שלב ההוכחות – כל אחד מהצדדים יגיש לצד השני ולבית המשפט תצהירי עדות ראשית של כל העדים שברצונם להעיד בפני בית המשפט. לאחר מכן, יקבעו דיונים מול שופט בבית המשפט, כאשר כל אחד מהעדים עשוי להיחקר על דוכן העדים על ידי עורך הדין של הצד שכנגד וגם על ידי השופט.
• שלב הסיכומים – בתום שלב ההוכחות והצגת הראיות מול בית המשפט יידרשו הצדדים להגיש סיכום בכתב שיכלול את כל הראיות שהושגו בשלב ההוכחות לרבות ציטוט מהפרוטוקולים וממסמכי הצד השני, וכן הבאת דוגמאות לתקדימים ולפסיקה רלוונטית של בתי המשפט במקרים דומים.
• פסק דין – לאחר הגשת הסיכומים והראיות, בית המשפט פוסק האם לקבל את התביעה כולה או חלקה או לדחותה. אם אחד הצדדים אינו מרוצה מפסיקת בית המשפט, עומדת לו הזכות לערער לערכאה גבוה יותר.

הליך גישור חוסך את כל הטרחה 

הליך גישור מתנהל בפרקי זמן קצרים, תוך חסכון בבהוצאות משפטיות יקרות, כאשר כל הנקודות הנמצאות במחלוקת וכל הצרכים והאינטרסים של הצדדים עולים לדיון בצורה ברורה ושקופה, ללא צורך בתהליך המפרך של התדיינות משפטית. אם בתי המשפט ממילא שולחים את המתדיינים לפתור את הסכסוך בדרך של גישור, אזי רצוי לעשות זאת לפני הגשת התביעה. אם ייכשל תהליך הגישור, יידעו הצדדים בוודאות שאין מנוס מניהול הליך משפטי בבית המשפט.

אם יצלח הליך הגישור ירוויחו הצדדים בענק, שכן מטרתו של הליך הגישור היא גם לפתור את המשקעים שנותרים בין צדדים מסוכסכים.  רבים הם המקרים בהם, לאחר סיום הליך גישור בהצלחה, ממשיכים הצדדים לשתף פעולה בעסקים.

רפאל בן עזרא

עו"ד , מגשר

"המידע המוצג בדף זה הינו כללי,
ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי".

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף
פנה/י אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות >>