050-550-6026

הסכם בין יורשים המדריך לחלוקת עיזבון

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים נועד לחלק את העיזבון באופן שונה מהוראות החלוקה על פי צוואה או על פי הוראות הקבועות בחוק הירושה, זאת כדי לאפשר ליורשים לחלק את הירושה באופן  מיטבי ומועיל יותר לטובת כל היורשים. סעיף 1 חוק הירושה קובע כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. כאשר המוריש מותיר אחריו צוואה חלה חובה לקיים את רצונו של המת, וכאשר מוריש אינו מותיר אחריו צוואה, יחולק העיזבון ליורשים על פי דין שהם היורשים הטבעיים של המנוח. (ראה ירושה כשאין צוואה) .

יתרונו של משרדנו

רפאל בן עזרא עורך דין (חשבונאי ויועץ מס, מנהל תיקי השקעות) בעל ניסיון של 28 שנים בעולם הכלכלה החשבונאות והפיננסים, מתמחה בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון, במיוחד כאשר מדובר בירושה מורכבת הכוללת נכסי נדלן, נכסים פיננסים ועסקים שונים.

במקרים רבים, נדרש תכנון וידע מעמיק לעניין התאמת הירושה ליורשים בהתייחס לשיקולי מיסוי עתידי של היורשים, יכולת של היורשים לנהל את הירושה, מצב האישי והמשפחתי של היורשים, ובצורך בהקמת נאמנויות.

למשרדנו הניסיון והיכולת להעניק לכם ערך מוסף בהכנת הסכם חלוקת עיזבון המתאים לצרכים שלכם.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות , מענה מידי בכל שאלה ועניין

לחץ/י כאן להשארת פרטים

עדיפות להסכם בין יורשים בחוק הירושה

סעיף 110(א) לחוק הירושה, קובע כי נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על-פי הסכם ביניהם או על-פי צו בית- משפט. מכאן שחוק הירושה נותן עדיפות להסכם בין יורשים ורק בהעדר הסכמה מלאה ורצונית של כל היורשים, יחולקו נכסי העיזבון על-פי צו בית-משפט, וזאת בהתאם לסעיף 111(א) לחוק הירושה הקובע: "באין הסכם בין יורשים יחולקו נכסי העיזבון ביניהם על-פי צו בית-המשפט".  

חוק הירושה שואף לחלוקת העיזבון על-פי הסכם בין יורשים גם כאשר מונה מנהל עיזבון. רק בהיעדר הסכמה בין יורשים לתכנית חלוקה שמציע מנהל עיזבון, יינתן צו חלוקה על-ידי בית-המשפט. 

השיקולים לעריכת הסכם חלוקת עזבון

ראשית, מומלץ להקפיד כי הסכם חלוקת העיזבון ייערך לאחר קביעת היקף העיזבון ותשלומי כל החובות, והכל לפני חלוקת העיזבון בפועל.  ישנם מספר שיקולים שבגינם מומלץ לערוך הסכם חלוקת עזבון, כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, להלן הסבר לגבי השיקולים המרכזיים:

חלוקה מיטבית של העיזבון

לדוגמא-  שלושה ילדים ירשו בחלקים שווים, עסק, דירה וכסף מזומן. שווי העסק 1.5 מיליון ₪, שווי השוק של הדירה 1 מיליון ₪, כסף מזומן בסכום של 2 מיליון ₪, סה"כ  4.5 מיליון ₪. רק אחד מהיורשים עובד בעסק והוא מעוניין להמשיך להפעילו. במקרה כזה ישאפו היורשים לעשות הסכם בניהם  בו יקבל הראשון את העסק בשווי 1.5 מיליון ₪ , השני יקבל את הדירה בשווי 1 מיליון ₪ + 0.5 מיליון ₪ במזומן, והשלישי יקבל 1.5 מיליון ₪ במזומן. חלוקה מיטבית המתבצעת במסגרת הסכם בין היורשים מונעת שותפות לא רצויה בעסק או בנכסים, וכן מונעת סכסוכים עתידיים מיותרים בין יורשים, כאשר קיימים נכסי עיזבון שאינם ניתנים לחלוקה.

שיקולי מיסוי:

חלוקה ראשונית של רכוש המתקבל בירושה פטור ממס. סעיף 88 לפקודת מס הכנסה הדן בחיוב במס של רווחי הון מחריג "הורשה" מגדר "מכירה". גם סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "הורשה איננה מכירה".  ובסעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין המדבר על חלוקת נכסי עיזבון נקבע: 

"חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף או בשווי כסף, שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון, יראו את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה, כאילו נמכר.

"חלוקת נכסי העיזבון בין יורשים"- חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה… ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור. 

כפי הניתן לראות, חלוקה ראשונית של נכסי העיזבון ליורשים תהיה פטורה ממס כל עוד לא עורבו נכסים מחוץ לעיזבון, יחד עם זאת, היורש ניכנס לנעליו של המוריש לעניין חיוב במס בעת מכירת נכסי העיזבון לצד ג'.

כדי להקטין את הסיכון לחיובי מס מיותרים ולצורך מקסום הטבות המס, בבואם של יורשים לממש נכסים שנתקבלו בירושה, עליהם לתכנן את חלוקת העיזבון תוך התחשבות בשיקולי מיסוי, להלן דוגמאות:

  • לצורך קבלת פטור ממכירת דירת מגורים יחידה, קיימת משמעות עם יורש מחזיק בדירה למגורים אחת או יותר קודם לקבלת דירה נוספת בירושה, לעומת יורש שלא החזיק כלל דירה קודם קבלת דירה בירושה. 
  • כאשר מוריש הינו תושב ישראל ואחד היורשים תושב חוץ, יש לבחון את חבות המס שתוטל על תושב החוץ בהתאם לחוק במדינת מגוריו, ולתכנן את חלוקת העיזבון ככל האפשר.
  • כאשר לאחד היורשים יש הפסדים עסקיים או הפסדי הון שלא קוזזו, יש לקחת זאת בחשבון לצורך ניצול מקסימלי של קיזוז ההפסדים בעתיד.
  • יש לשים לב שכאשר יורשים מבצעים פעולות לצורך איזון רכושי באמצעות פיצוי כספי או החלפת נכסים שאינם כלולים בעיזבון, תחול חבות מס חלקית בגין אותם נכסים. 

זיקה ישירה לנכס מסוים

במקרים בהם קיימת זיקה ישירה של יורש לנכס מסוים, לדוגמא- יורש שעובד שנים בעסק, או שהוא שותף/ בעל מניות בעסק. יורש המתגורר באחד הנכסים, יורש המנהל משק חקלאי פעיל. במקרים אלה מומלץ ואף רצוי להגיע להסכמה באמצעות הסכם בין כל היורשים.

הצדדים להסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון יחול רק על יורשים על פי דין או יורשים על-פי צוואה. אין בכוחו של הסכם בין יורשים להוסיף מי שאינו יורש לרשימת היורשים על-פי צוואה או ירושה, ואין בכוחו לגרוע יורש מרשימת היורשים.

כיצד הסכם בין יורשים מקבל תוקף משפטי

  • עיזבון המנוהל בידי היורשים אשר ערכו ביניהם הסכם חלוקת עיזבון בהסכמת כל היורשים, אינו טעון אישור בית-המשפט.
  • במקרים מסוימים, מומלץ  להגיש בקשה לקבלת תוקף של פסק דין להסכם חלוקת עיזבון, לבית המשפט לענייני משפחה. 
  • כאשר העיזבון מנוהל על ידי מנהל עיזבון או כאשר אין הסכמה בין כל  היורשים לגבי הסדר חלוקת העיזבון, חלוקת העיזבון תבוצע על ידי צו בית-המשפט.
  • נכסי נדל"ן ירשמו באמצעות הגשת בקשה לרישום מקרקעין חתומה ע"י המבקש בצירוף צו קיום צוואה או צו ירושה והסכם חלוקת העיזבון. 
  • כספים יחולקו באמצעות הגשת הסכם חלוקת העיזבון למוסד הכספי, רכוש אחר ותכשיטים יחולקו על פי שווים או ימכרו בהתאם להסכם. 

חלוקה על פי צו בית המשפט

חוק הירושה מגביל את שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לחלק עיזבון, באופן שעל בית- המשפט לפעול בכפוף להוראות סעיפים 112-117 לחוק הירושה, על פי הסדר הבא:

סעיף 112 לחוק הירושה- חלוקת נכס כנגד נכס. לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבצע חלוקה בעין ללא תשלומי איזון או חלוקה בעין וקביעת תשלומי איזון, כמו כן לבצע התמחרות פנימית בין יורשים, או התמחרות חיצונית וחלוקת הפדיון בין היורשים לפי חלקם היחסי. 

סעיף 113- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה. כאשר כלולים בנכסי העיזבון נכסים שאינם ניתנים לחלוקה או נכסים שחלוקתם עלולה לפגוע משמעותית בשווים הכלכלי, נכסים אלה יוצאו למכרז בין היורשים במחיר שאינו נמוך ממחיר השוק. אם לא הסכים אף יורש לרכוש את הנכס, יימכר הנכס והתמורה תחולק בין היורשים.

סעיף 114- משק חקלאי. חלוקתו של משק חקלאי בין יורשים הינו נושא מורכב, הכולל מערכת יחסים משפטית סבוכה בין מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, האגודה השיתופית וחבר האגודה. לכן קצרה היריעה מלהרחיב בנושא במאמר זה. 

סעיף 115- דירת מגורים. מטרת הסעיף לתת פתרון זמני למגוריהם של בני משפחה, אשר התגוררו בבית המוריש ערב פטירתו, כדי למנוע מהם אובדן קורת גג מידית על ידי הוצאתם מהדירה בידי היורשים הנוספים. לבית המשפט נתון שיקול הדעת לקבוע את תשלומי השכירות ותקופת מגורים. 

סעיף 116- חלוקה על-פי הגרלה. כאשר לא ניתן להביא את היורשים לכדי הסכמה לחלוקת העיזבון או חלקו בהתאם להוראות סעיפים 112-115, הרי שהדרך שנותרה לחלק את העיזבון היא על-פי הגרלה. סביר להניח שיורשים יעדיפו להימנע מלהגיע למצב זה.

סעיף 117- תיאום זכויות של יורשים אחדים. כאשר ליורשים אחדים יש תועלת בקבלת נכס או זכות מסוימת במשותף, רשאים הם להסכים לקבל את הנכס במשותף ובית המשפט לא יתערב בעניין. בית המשפט אינו יכול לכפות על יורשים לקבל נכס במשותף ללא הסכמתם. יחד עם זאת כאשר יורשים אחדים ירצו לקבל את אותו נכס או זכות רק לעצמם, יכריע ביניהם בית המשפט.

כיצד תבוצע חלוקת העיזבון בפועל

לאחר חתימה על הסכם חלוקת עיזבון בידי כל היורשים, יחולק העיזבון. נכסי נדל"ן ירשמו באמצעות הגשת בקשה לרישום מקרקעין חתומה על ידי המבקשים. לבקשה יצורפו צו קיום צוואה או צו ירושה והסכם חלוקת העיזבון. 

"המידע המוצג בדף זה הינו כללי, ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי".

עורך דין לצוואות וירושה-

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף פנה/י אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מאמרים קשורים

צוואות- מדריך לצוואה נכונה

מעוניינים לעשות צוואה? כדי לשים לב לפרטים הבאים: קיימת חשיבות בעריכת צוואה חכמה ומדויקת, שתשקף את רצונו של המצווה , מבלי שיתגלו

צוואות הדדיות- איך עושים זאת נכון

מעוניינים לעשות צוואה הדדית ? שימו לב לפרטים הבאים: קיימת חשיבות בעריכת צוואה הדדית חכמה ומדויקת, שתשקף את רצונות שני בני הזוג