ירושה כשאין צוואה
ירושה בהעדר צוואה – כל מה שחשוב לדעת
"חוק הירושה, תשכ"ח-1965", עוסק בהעברת עיזבון של אדם לאחר מותו. העברת העיזבון יכול שיהיה באמצעות הוראותיה של צוואה תקפה (ראה ירושה על פי צוואה), וכאשר אין צוואה תקפה או שהצוואה שנכתבה נפסלה, יעבור העיזבון בהתאם להוראות ירושה על-פי דין הקבועות בחוק הירושה. כאשר נמצא כי המצווה כתב צוואה חלקית שאינה כוללת על כל הנכסים, הזכויות והחובות של העיזבון, יחולו הוראות ירושה על פי דין על אותו חלק מהעיזבון שלא נכתב בצוואה.
מהו עיזבון?
חוק הירושה אינו מגדיר מהו "עיזבון". מכאן שעיזבון כולל נכסים, התחייבויות , זכויות וחובות שהשאיר אחריו אדם בכל מקום בעולם. קיימים נכסים שאינם נחשבים כחלק מעיזבון, אלא אם ציווה המוריש במפורש שהם מגיעים לעיזבון. למשל נכסים שלגביהם יש הוראה מיוחדת : סכומים שיש לשלם לאדם על-פי חוזה ביטוח חיים, כספי חיסכון פנסיה, קופת קצבה, קופת תגמולים. כספים אלו מועברים אל המוטבים הרשומים אצל המבטח.
חשוב לעשות בדיקה מי הם המוטבים הרשומים אצל המבטחים השונים, כדי להימנע מהגעת כספים לאדם בניגוד לרצונו האחרון של המוריש.
מי כשר לרשת על פי חוק הירושה
סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. היורשים הם היורשים על פי דין שהם: בן זוג המוריש, ילדי המוריש לרבות ילד שאומץ כדין וצאצאיהם , הורי המוריש וצאצאיהם, הורי-הוריו של המוריש(סבו וסבתו) וצאצאיהם. סדר חלוקת הירושה מתבצע על-פי עקרונות מעגלי קירבה (מוסבר בהמשך). יורשים נוספים הם היורשים על פי צוואה, כלומר הוראות חוק הירושה יחולו אם לא נכתבה צוואה. כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו. מכאן שאדם אשר נפטר לפני המוריש אינו כשר לרשת אותו, וחלקו עובר ליורשים על פי דין. מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש , רואים אותו כאילו כבר היה בחיים במות המוריש והוא כשר לרשת אותו בין אם נולד מנישואין ובין אם לא.
הוראה זו חלה על כל יורש פוטנציאלי, אלא אם הוכח שההתעברות הייתה אחרי מות המוריש. לאור הוראה זו, על היורשים להמתין 300 יום בטרם יחלקו את העיזבון, אך אין זה מונע מהיורשים לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר מות המוריש. תאגידים כשרים לרשת על-פי צוואה בלבד. מוריש יכול לצוות רכוש לתאגיד קיים או לצוות על הקמת תאגיד שיירשם כדין עד שנה לאחר מותו, ולקבוע בתקנון התאגיד הוראות על דרך ניהולו.
הסתלקות מן הירושה
לאחר מות המוריש רשאי יורש לוותר על זכותו בעיזבון באופן מלא או חלקי ובלבד שהעיזבון עדיין לא חולק ולא בוצעו העברה, שעבוד או הוטל עיקול על חלקו של היורש בעיזבון. יורש לא יכול לוותר על חלקו בנכס ספציפי אלא אם צוין במפורש בצוואה שהיורש ירש את אותו נכס. יורש שהסתלק (ויתר) רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. בירושה על פי דין, יורש המחליט להסתלק מהירושה, חלקו מתווסף לחלקם של שאר היורשים על-פי דין לפי יחס חלקיהם.
בירושה על-פי צוואה, הוראות הצוואה לטובת המסתלק מתבטלת וחלקו עובר ליורשים על-פי דין אלא אם קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו. אדם המחליט להסתלק מהירושה יכול להחליט כי הוא מעביר את חלקו בירושה לאדם מסוים, בתנאי שאותו אדם הוא אחד מאלה: בן זוגו של המוריש, ילדו של המוריש, אחיו של המוריש. במקרה כזה חלקו של היורש המסתלק מתווסף לחלק של אותו אדם מסוים.
עסקאות בירושה
חוק הירושה אוסר עריכת עסקה בירושה. הסכם שנכרת בחיי המוריש המתייחס לקבלת זכויות בירושה עתידית או ויתור על זכויות בירושה – בטלים ואין להם תוקף משפטי. יחד עם זאת, אם המוריש כתב צוואה שתואמת את שנכרת בהסכם, הרי שהצוואה תקפה בשל עיקרון חופש הציווי. מכאן שההסכם בטל אם אין צוואה התואמת את תוכן ההסכם.
- מתנה לאחר המוות – הוראה דומה קיימת גם לעניין מתנה שנקבע מראש שתוענק לאחר המוות. ההוראה בטלה אלא אם תעשה באמצעות צוואה.
- עסקאות בזכות היורש בעיזבון – לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש להעביר את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, או לשעבד אותו על-ידי עריכת בהסכם בכתב.
- עיקול על עיזבון – לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, נושים של יורש יכולים להטיל עיקול על חלקו של יורש בעיזבון.
- אם החליט יורש להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון או אם הוטל עיקול על חלקו של היורש, לא יוכל היורש להסתלק מהעיזבון.
סדר עדיפויות בין קרובי המוריש – עיקרון מעגלי הקרבה
חוק הירושה מגדיר את קבלת זכויות המוריש בירושה לפי עקרון מעגלי הקרבה. המשמעות היא כי הזכאים לרשת יהיו מי שנמצא במעגל הקרוב ביותר לפי הסדר הבא:
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו. למעשה קיימים שלושה מעגלי קרבה, מהקרוב יותר אל הרחוק. בתוך מעגל הקרבה, אדם קודם לצאצאיו. כאשר לא קיים מעגל ראשון כלל, יבוא המעגל הבא בתור וכך הלאה. מעגל ראשון- ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדים , נינים וכד'), מעגל שני- הורי המוריש וצאצאיהם (אחי המוריש, אחייניו וכד'), מעגל שלישי – הורי הורים של המוריש וצאצאיהם ( דודי המוריש, בני דודיו וכד')
זכויות הירושה של בן הזוג
כאשר למוריש יש בן זוג (כולל בן זוג ידוע בציבור), קיימים כללים הקובעים כי בן הזוג יקבל את חלקו בעיזבון לפני חלוקת יתר העיזבון ליורשים האחרים בהתאם לעיקרון מעגל הקרבה. חשוב להדגיש כי מדובר בזכויות בחלקו של בן הזוג שנפטר בירושה. כלומר החלק של בן הזוג שנותר בחיים מכוח חוק יחסי ממון, או מכוח הסכם ממון, נותר שלו, ובנוסף מגיע לו את חלקו בעיזבון בן זוגו שנפטר. בן הזוג יהיה זכאי לקבל את המיטלטלין (תכולת הבית) השייכים למשק הבית המשותף, כולל מכונית הנוסעים. רכוש שנרכש למטרות השקעה כגון: תכשיטים, יצירות אמנות, אוספים נדירים וכד' , לא יחשבו כמיטלטלין משותף ויצורפו לשאר הרכוש העומד לחלוקה בין כלל היורשים כדלקמן:
- מוריש המותיר אחריו ילדים או צאצאיהם (נכדים, נינים) – בן הזוג יירש 50% מהעיזבון, ויתר העיזבון יתחלק בין שאר היורשים לפי עיקרון מעגלי הקרבה.
- מוריש המותיר אחריו הורים – בן הזוג יירש 50% מהעיזבון, ויתר העיזבון יתחלק בין שאר היורשים לפי עקרון מעגלי הקרבה.
- מוריש המותיר אחריו אחים או צאצאיהם (אחיינים, ילדי אחיינים) – בן הזוג יירש 2/3 מהעיזבון, ויתר העיזבון יתחלק בין שאר היורשים לפי עיקרון מעגלי הקרבה. אולם אם בזמן פטירת המוריש בני הזוג התגוררו באותה דירה שלוש שנים או יותר , בן הזוג יירש את כל זכויות בן זוגו בדירה.
- מוריש המותיר אחריו סבים – בן הזוג יירש 2/3 מהעיזבון, ויתר העיזבון יתחלק בין שאר היורשים לפי עיקרון מעגלי הקרבה. אולם אם בזמן פטירת המוריש בני הזוג התגוררו באותה דירה שלוש שנים או יותר , בן הזוג יירש את כל זכויות בן זוגו בדירה.
- מוריש שלא הותיר אחריו יורש מיורשים המוזכרים מעלה – בן הזוג יירש את העיזבון כולו.
- זכויות המגיעות לבת זוג מכוח כתובה – סכומי כסף המגיעים לאשה מכתובתה ינוכו מהחלק של בן הזוג בעיזבון. משמעות הדבר שבת הזוג זכאית לקבל את הגבוה מבין הסכום המגיע לה מכתובתה או מחלקה של בן זוגה בעיזבון.
זכות הירושה של המדינה
במקרה בו אדם הלך לעולמו ולא הותיר אחריו יורשים ולא צוואה, תירש המדינה את רכושו.
"המידע המוצג בדף זה הינו כללי,
ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי".
